מתי אתה הכי מרגיש טוב עם משהו שאתה בחיים?
מתי שאתה מעביר אותו הלאה. זה חלק מהישגים!
אתמול הייתי במסיבת יום הולדת של חבר של ראיתי הרבה מאד זמן.
יצא לי לפגוש שם כל כך הרבה אנשים שלא יצא לי לראות כל כך הרבה זמן.
אך אני רוצה לשים דגש על אחד צדיק במיוחד.
שכשראה את הכיפה שלי הוציא מיד את שלו מהכיס, וכאן התחילה שיחה על מה שבאמת חשוב בחיים שלנו.
מה שמעניין הוא, כוח ההתמדה.
כוח הרצון נמצא, האהבה ליהדות נמצאת, אבל כוח ההתמדה יכולה לשבש כל כך הרבה דברים, ואני יסביר.
יש לנו כמות כוח מוסיימת, כיוון שאנחנו עובדים בכדי להגדיל את הכמות הזאת הזו כל הזמן אז בעצמם הדרך היחידה שלנו לחשב את כמו הכמות בעזרת אחוזים.
עכשיו מה קורה כשאתם מתחילים רצים בוא נואמר בבית ספר, ועל ההתחלה אתם מתחילים בספירנט?
לקראת הסוף אתם מתעייפים ומאטים את הקצב ואט ואט כל שאר האנשים שרצים לצידכם עוקפים אותכם.
לעומת זאת עם את מחלקים את לאחוזים יחסים שווים ולקראת הסוף שמים ספירנט הסיכוי שלכם להצליח גדול יותר.
ללכן אסור להיכנס לשום דבר בבת אחת. אנשים בונים לעצמם עקרונות ולכן כשנכנסים למשהו חדש חשוב מאד לעשות את זה בשלבים בכדי ללמוד לייסם מתוך אהבה ואמונה שלמה ושלמות עצמית לגבי כל עיניין.
ויותר מזה אם אדם לא מרגיש שאותה הפעולה שהוא עושה על בסיס קבוע משפיעה עליו יותר ולאט לאט יורד בקצב ההתמדה בה צריך להבין שהגיע הזמן לעלות שלב ואני יסביר.
אדם שמתאמן כל יום באומנויות לחימה כל יום הוא נותן 20 מכות עם הרגל לעבר רגל של אדם שנמצא מולו,
כל יום כואב לו, כל יום הוא חוזר עם כחולים ברגל, ויום אחד הוא מחליט לנוח, למחרת הוא חוזר להתאמן נותן מכה ולא מרגיש כלל, מה זה אומר?
הוא צריך להפסיק כי זה כבר לא מזיז לו?
ההיפך בזמן שהייתה לו "ירידה" ונח בזמן הזה, שברי המאמץ השנוצרו ברגלו התרפאו, ועכשיו הרגל מחושלת.
הגיע הזמן לעבור לרגל השנייה.
הגיע הזמן לעלות שלב בהתחזקות. וזה נכון לגבי כל תחום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה