יום שלישי, 7 ביולי 2009

חילוני < מתחזק < מסורתי < דתי ?

שלום וברכה, עד לפני מספר חודשים, הייתי בחור חילוני לחלוטין שעבר לא מעט ולמד לא מעט מחייו, תמיד האמנתי שישנו בורא לעולם, כבר בתור ילד אני זוכר את עצמי פורץ בבכי כשאני מגלה באמי שאין אנו יכולים לדעת מה יקרה לאחר שנמות.
שאלתי - מה יקרה 100 אחרי שאלך? 1000 שנה? איפה אני אהיה ? מה יזכור אותי? לא הצחלתי לדמיין את הריקנות שבכלום.
ניסיתי להרגיש להמחיש לנסות לתפוס במודע והריקנות גרמה לי בתור ילד בן 7 לפרוץ בבכי ולפחד. מה הטעם בחיים אז? בשביל כל זה?
אני משער שכל אדם מתעוררות בו השאלות הללו בשלב כזה או אחר של החיים.
לפני מספר חודשים התחלתי פרוייקט מעניין שבו עוזרים לצעירים חסרי משפחה או גב כלכלי לבנות את עצמם, אך הטעות שלי הייתה שנצלתי את החממה בכדי לפתוח משקעים עמוקים, ולא אחד כל משקע שישב לי על הלב, ועוד לפני שסיימתי לטפל במשקע אחד קפצתי לאחר מידי שבוע.
יוצא שנחלשתי מבחינה נפשית מאד, כי בתור אחד שחווה את העולם, לפי "כלליו" עבודה לימודים צבא שלוש שנים, פתחתי הגנות מפני בנות, קשיחות מפני בירוכטרייה ועוד, נעטפתי בכל כך הרבה קליפות, שככל שהוצאתי יותר התפטתי להוציא עוד, וכידוע לאחר השואה לחלשים היה מזל מלחזקים, בסוף השואה כשהגיעו עם המון אוכל, כל אלה שרצו ומלאו עצמם באוכל קיבתם התפוצצה ולא עמדה בכך, אך לעומת זאת אלה שזחלו, טפלו בהם לאט לאט בבתי חולים, שלב אחר שלב כי להשתקם זה תהליך ארוך ומסוכן ולא פשוט.
לאחר התקופה המסובכת הזאת הגעתי למצב נפשי מאד בעייתי עד כדי שלא הסכמתי לצאת מהבית מפחדים והחלטנו לסוע לבית חולים גאה, שם אני לא ישכח את היום הזה~!
הגענו, לא היה כניסה שילוט או קומה שאמורה להנחות אותך לאן שאתה צריך, ופגשנו בנערה חביבה שנסתה לעזור לנו וכשהסברנו לה שאנחנו מחפשים קבלה היא רצתה ללוות אותנו לקבלה שבקומה שלה, אני חשבתי שזה ממק חמוד מצידה ודי מצחיק, אך המלווה שלי מטעם הפרוייקט (שאני חייב לה המון תודות) קצת נלחצה ונרתעה. לאחר שמצאנו בעצמיינו מקום יחסית שקט שהיו אנשים שחיכו שם בתור ובהו בנו כאילו שזה נראה להם מוזר שבחור צעיר ובחורה צעירה נכנסים למקום כזה, מבטים מרחמים, לאחר שהגיע בחורה בריאה ששאלנו אותה עם אצלה מגיעים לבדיקה היא אמרה שנחכה בסבלנות. לאחר כמה דקות נכנסנו, היא ישבה שם עם ארוחה ענקית על השולחן תוך כדי שהיא נלחמת עם הרדיו לשמוע קצת מין הקורה בעולם. הייתה הרגשה באוויר של שיגעון בגלל המקום. זה תמיד משהו שאתה חושב כשאתה נכנס לבית משוגעים, בהתחשב לעובדה שזו הייתה הפעם הראשונה שלי כמובן.
שתיינו ישבנו המומים.
מי רוצה להיבדק?
שאלה טובה. עניתי לעצמי בראש. אולי תתחילי את? ואני אחרייך. . .
בקשתי להיכנס לרופא ולהיבחן בגלל פחדים והזיות.
לא עברו כמה דקות מצאתי את עצמי מול אדם בריא יותר משולחנו, מזיע יותר משבלוטות הזיעה מאפשרות לאדם, עם מבטא שנותן הרגשה של "רחוק מהבית" וטון דיבור מאיים בצורה כזו שהייתי מעדיף את האשה הקודמת שדברתי איתה.
לאחר כמה דקות שהרצתי את כל פחדי וכל מחשבותיי בצורה טכנית בעלת מודעות עצמית גבוהה מאד לאחר דיאגנוזה שכבר עשיתי עם עצמי בביטחון גמור.

לאחר כמה שניות של שתיקה מביכה, נהם הרופא ושאיגה ללא גבול, אשפוז אתה לא צריך זה לגבי החדשות הטובות.
"מצב פסיכוטי רדיפתי" כך הוא קרא לזה, דאג לזרוק בדיחה לא מצחיקה כדובדבן לקצפת שהוא הכין.
חצי גיליון שהוא בעצם אוסף משפטים ללא נשוא עם שגיאות כתיב שאני לא הכרתי (ולי יש הרבה שגיאות כתיב)
המקצוע שלי הוא"בונא אטרי גרפי" טוב לדעת...
לאחר שיצאנו משם עם מרשם לתרופות, נשלחנו לפסיכאטר פרטי, שרק מלקרוא את המאמר היפיפה הזה הוא כבר התנהג כמו אדם הנמצא במצב פסיכוטי רדיפתי.
היה חסר סבלנות הגיב בחומרה על כל תשובה שחלקתי לשאלות ששאל, ולבסוף נתן מבט מלא בשתיקה עצומה שצורחת לי באוזן "אתה משוגע............!!!!!!!!!!!!!" זרק את הדפים ופתח ב....
לפי מה שרשום כאן אתה משוגע
אתה מבין את זה?
עם כל הכבוד למעמד הרופא שרשם את הדיאגנוזה הזאת, הכול שגוי, אתה מספר לי על דיכאון, על מצב נפשי לא פשוט.
הפער שנוצר בין הפחד שלי מהתגובה שלו לבין מה שהוא לבסוף אמר היה כל כך גדול עד כדי כך שנכנסתי לשוק תרבותי.
אותו פסיכאטר רשם לי מרשם לתרופות אחרות, כדורי שינה וכדורי הרגעה.
אמי ז"ל לעולם לא דגלה בכימיקאלים.
לאחר שהגעתי לבית מרחקת חיכיתי שכל נשות המקצוע שליוו אותי יכלו בכדי שאוכל להתייעץ בנושא עם הרוקח.
והוא שאל אותי שאלה אחרת, מתי אכלתי בשר לאחרונה?
שאלה טובה.. הרבה זמן שלא אכלתי בשר
חסר לי ויטמינים, וזה גורם לעייפות, לחוסר ריכוז, לירידה במצב רוח.
לאחר כמה ימים ישבנתי מול הכדורים.
בהיתי.
השניות הפכו לדקות, עד שהחלטתי לנסות כדור, נגסתי חצי ממנו ואת החצי השני החזרתי לקופסא.
כבר יכלתי להגיד לאנשים שניסיתי, עשיתי צעד ראשון. באותה תקופה התחלתי שיעורי תורה, בדיוק התחלתי לחקור את כל התחום. לחפש משמעות לעולם לחיים להכול.
לאחר שחקרתי מיסטיקה ואיסלם ונצרות, ואפילו פסיאטרים פסיכולוגייה ומדע, התורה היא המקום היחידי שברוך השם עד היום אני מקבל תשובות להכול.
שאלתי את השכן שלי שבזכותו התקדמתי המון בדת, על כל המצב הוא טען שתורה תפתור ולא כימיקאלים.
הלכתי וחקרתי את העיניין.
מסתבר שתרופות מטפלות בסיפטומים ולא עוקרות את הבעיה מהשורש.
וכמו שכבוד הרב אהרון לוי מספר באחת מהרצאותיו.
אשה מגיעה לרופא שיניים, לאחר בדיקה של הרופא הוא טוען שהיא צריכה לעקור את השן.
כמה זה יעלה לי? שואלת האשה,
800 שקלים.
אין טיפול יותר זול ?
ישנה סתימה ב 200 אבל עוד שבוע תצטרכי לחזור ולעשות גשר וזה כבר יעלה
2000 שקלים.
אל תיכנס לי לחשבונות הכיס אדוני הרופא. נגיע ל"גשר" ונחצה אותו.

מסתבר שתרופות כגון פרוזק, וכו הן דומות לניקוטין וקפאין.
אותו חומר מופרש בגוף האדם, לאחר שאתה מביא אותו ממקור חיצוני אתה לאט לאט משבש את מקום ממנו מופרש החומר בתוך הגוף ומכאן נוצרת ההתמכרות , לא ממזמן אדם שאני מאד מעריך שלח לי במייל סרטון שבוא מנכל גדול מאד
מגלה לעולם את האמת על התרופות
הונאת הענק של חברת התרופות איליי לילי

חובה לראות.
לאחר זמן מה הבנתי ששגרת חיים בריאה ונכונה מרפאה הכול. התחלתי לעבוד בחברה 9 שעות ביום, לעשות סידורים לבנות תוכנית איך לצאת מהחובות, שפצתי את הבית, שיניתי את איכות החיים שלי בהמון מובנים והכי חשוב, עבדתי על עצמי המון, עם היהדות הקבלה התורה, לאחר שהוכחתי לעצמי שוב ושוב שהכול נכון.
פניתי להמון גורמים, כבוד הרב זמיר כהן שגר ליד ירושליים הגעתי אליו עם חבר במטרה לשמוע לראות, הוא מביא מחקרים במכל העולם על נפלאות היהדות.
פתאום התחלתי לשנות את האורך חיים שלי.
היום חזרתי לעסק שלי , לבנות אתרים לקדם אותם, תוך כדי למידה מעמיקה בתורה,
האדם רוצה להגיע לשלמות וכרגע עליתי על הרכבת בכדי להתחיל את ההרפתקאה וכל מה שעברתי בחיי פלוס מה שהתורה אומרת, ואיך שמקובלים מציגים זאת אשמח לתת על קצה המזלג תמונה כוללת של הסיבה לקיום שלנו.
ובמשך הזמן האדכן את הבלוג הזה בשלבי ההתחזקות דברים שנאי, עליות ירידות, מסכנות, אשמח עם תלוו אותי במסע הזה לקראת האמת והשלמות.
את ההסבר אתן ברשומה חדשה ברשתוכם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה