מהות החיים - מסקנות חדשות...

היום? היום אני במקום אחר... 

התיקון בעולם מתחלק לי לשתיים...
עבודה פנימית ועבודה חיצונית. עבודה חיצונית זה המסגרת שאמורה לעזור לי לבצע עבודה פנימית.
עבודה פנימית זה המות בעיני המהות האמיתית, כי מעפר באת ולעפר תשוב, הנשמה לעומת זאת היא נצחית.

האלוקות באלי זה כלל חוק טבע ביקום, שאם נלמד אותו נדע לקבל ממנו שפע ואם נתנגד זה יחזור אלינו לא כמו שרצינו, וזה מטרת כל ה "פתיחת מחסומים לשפע".

לאלוקות אין ציר זמן, פשוט מאד כי הוא המציא את ציר הזמן, אז לנו יש מושגים שאין לו, אז אם שואלים מי יצר אותנו, אפשר להגיד שכוח הבריאה האלוקות יצרה אותנו.

ואם ישאלו מי יצר את האלוקים, והיהדות עונה "הוא תמיד היה" הכוונה שהוא כוח קיים ביקום ללא עבר הווה או עתיד, אז יוצא מכך שאין לו התחלה או סוף, הוא פשוט קיים.

מה קרה שהוא ברא בעקבותיו את היקום? 

היהדות אומרת שהבורא הוא אור גדול שמטיב וכדי שיהיה לו למי להטיב הוא ברא את הנבראים, כך איש מקצוע שהופך למומחה בדרך כלל מתחיל ללמד, כי הוא מלא בידע שהוא רכש שהוא רוצה להעביר הלאה, וכך הורה לילדיו.

את הנבראים שמו בעולם חומרי כדי שלא תהיה להם אפשרות לראות להרגיש או לשמוע את האלוקים ובכל זאת יצטרכו להאמין, וככל שתתקרב אליו למרות המחסומים אתה תתחבר לנשמה שלך ותתפתח מבחינה רוחנית. 

וכשתצא מהגוף הגשמי אתה תתחבר לאו האין סוף ורק תרוויח. 

ככוח יחיד ביקום ללא ציר זמן, כדי לברוא את עצמו הוא היה צריך ליצור ניגודיות, כי טוב לא יכול להתקיים בלי, שחור לא יכול להתקיים בלי לבן.

כי אם לא היה רע לא היה לך אפשרות להגדיר מה טוב, כי בעצם אתה מגדיר משהו כטוב לאחר שאתה משווה אותו למשהו רע. 

ברגע שהכוח האלוקי יצר נבראים נוצרה ניגודיות ברגע שנוצרה ניגודיות נוצא בורא ונוצרו נבראים.