תחשבו על כך שהרגע שאתם נכנסים לאור אתם מרגישים הרגשה מדהימה שלמות שוולה אהבה.
כשהתבונה העליונה הזו הכוח שברא את היקום הזה, הרי שום דבר לא נברא סתם. יצרנו מזלג במטרה להעזר בו לאוכל, בכין במטרה לחתוך, ספה במטרה לשבת מיטה במטרה לישון בה.
גם אנחנו נוצרנו למטרה מסויימת.
והנה דוגמא , ניוטון שהיה אדם מאמין הכין יום אחד, מבנה קטן של מערכת השמש, כל מיני כוכבים וירח ועולם בקטן.
הגיע אחד התלמידים והאטאסיטים ושאל.
מי בנה את זה?
ענה לו, נבנה לבד.
אמר הבחור, אי סיכוי שזה נבנה לבד מישהו היה חייב לבנות את זה ,
לשם כך ענה לו, והמיצג הקטן הקטן הזה היה חייב להיבנות ואין הדעת שלך תופסת אחרת, היקום הגדול שבו אנחנו חיים נוצר לבד? הגיוני?
כשהיינו נשמות והיינו חלק מהאור הגדול לא ידענו להאריך את המקום שלנו, לא הכרנו מציאות אחרת, הקדוש ברוך הוא שהוא מטיבעו להטיב היה דרוש לברוא נבראים אחרת לא יהיה לו למי להטיב.
כשאנו מתמחים בתחום מוסיים, לדוגמא אדם שכל חייו עסק במחשבים יגיע היום שיפתח קורס למחשבים, כי לאחר שמילא עצמו במספיק ידע וחומר הוא מעוניין להעביר את זה הלאה בשביל הוא חייב לפתוח קורס עם תלמידים שיהיו למי להעביר בעונג רב.
הוא הציב אותנו בעולם גשמי שיהיה לנו מרחק רוחני ממנו, 5 חושים בלבד שלא יהיו לי קרבה טבעית אליו, אפשרות הבחירה שנגיע אליו בכוחות עצמיינו, שנרוויח את הזכויות שלנו בזכות ולא בחסד.
שנתקרב שנתחזק שנעזר.
זכריה איש גדול פעם סיפר לי, מעשה בילד קטן
שאביו אמר לו להזיז אבן גדולה. הילד ניסה הכול ולא הצליח פנה לאביו ושאל אותו, אבא אני לא מצליח להזיז את אבן מדוע?
אביו ענה, לא ניסית הכול, הבן חזר וניסה שוב ושוב כשל ופנה לאביו, אביו אמר לו, בני
אני פה לידך מדוע לא פנית אלי מדוע לא נעזרת בי, היינו ביחד מזיזים את הסלע ומונעים את כל הטרה שנעשתה.
אנחנו זמינים לפנות לכוח העליון בכול עת.
וכרגע? כל דבר שאנו עושים לא בסדר פוגע בנו כל דבר שאנחנו עושים בסדר מחזיר לנו באותו מטבע, אז כדי להגיע לאושר אין סופי אנחנו צריכים לעבוד על המידות שלנו.
הרי כל העולם הבסך הכול המציאות שנתפסת בחמשת החושים שנתנו לנו, אבל הערך הוא אפסי,
לעומת האושר שאנו משיגים בהישגים בהצלחות. ונתינה וקבלה.
כשאדם מתקן אצלו בעיה שהטרידה אותו ומנעה ממנו לתפקד הוא מאושר הוא משיג את המטרות שלו יותר בצורה נעלה.
וכמו שבלי מערכת האוזון העולם היה נשרד מהשמש, ובלי העצים לא היה לנו חמצן, ובלי הטבע והחיות לא היה לנו מה לאכול, ובלי הסלעים לא היה לנו איך לבנות בתים, ובלי השכל שלנו לא היה לנו איך לעבוד, ובלי הנפש שלנו לא היה לנו את האפשרות לאהוב, בלי הספר הדרכה לחיים אנחנו נמשיך במעגלים להילחם ולנסות להגיע למהות .
כשהמהנדס בנה את הביניין שנקרא עולם הוא בנה אותו על פי סרטוט, כל סודות הבריאה תמונים בתורה.
ועם נילחם עם החיים עד שנקלע נגיע לכך השאלה כמה זמו וכמה כוח נאבד בדרך?
ונלחמתי עם החיים לר קצת.
אך הטוב שמטבעו רק להטיב יש כללים בכדי לקבל את כל השפע, כמו שאם אזרוק לך כדור, יש לך 3 אפשרויות
1 לזוז הצידה ולפספס את הכדור
2 לתפוס את הכדור ולהנות מהמשחק
3 להתעלם מהכדור ולקבל אותו בפנים
המלחמה מיותרת רבותיי, ומי שרוצה לחוות על בשרו שילך ויעשה טעויות אבל שידאג ללמוד מאד ולא לחזור עליהם ולהבין את המשמעות שלהם.
הרי יש סיבה, הכול מבחנים בחיים, תשימו לב שתמיד ברגעים הכי לא צפויים נופלים דברים שאתם שואלים את עצמכם, למה? ? ?
איך זה הגיוני? למה דווקא עכשיו?
למה חשבתי על זה?
הסוד מדבר על חלקיק מכל העינין, זרמים אלקרטו מגנטים שנשלחים אל היקום וחוזרים חזרה? מי עומד שם ביקום ומחזיר את זה? ??
למה חוקי מרפי קיימים?
המדע רק טוען וטוען אבל לא מסביר!!!!
הצרות אומנם מאמינה בישו אבל כשליח ה' אותו ה' שאנחנו מאמינים, הערבים מגיעים מזרע ישמאל בן אברהם.
המיסטיקה מאמינה בקריאה בכוכבים, גילגולי נשמות תקשור סיאנס. יש משהו אחרי העולם הזה. כל אחד מפרש את זה אחרתץ
אך הדייקנות ביהדות לא נראתה באף מקום.
אנחנו כאן עכשיו, אנחנו צריכים לשפר את עצמיינו להשתפר לגדול להתפתח לתת לתת להגיע לשלמות לבנות את בית משפחה פרנסה טובה לעזור למי שרק אפשר.
תחשבו על ההבדל בצה"ל פעם וצה"ל , התשובה היא אחווה פעם הייתה אחווה פעם אנשים היו עוזרים אחד לשני בכדי לעבור הכול בגלל זה הגאווה הייתה גדולה.
היום ? כל משק רסר רוצה לחזור הביתה מוקדם כמו כל עובד רסר.
כל חייל רוצה לקבל הטבות על חשבון אחר ולצאת, להרוויח משכורת יותר גדולה לצאת יותר הביתה לעבוד פחות.
זה מה שקורה אצליינו במדינה ככל שכל אחד דואג לעצמו אנחנו בתור עם מתחלשים.
נקודה למחשבה מצפה לתגובות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה